|
לגבש 'הסכם מקביל' בין ישראל לארה"ב
|
|
אל מול האיומים הנשקפים לישראל מההסכם עם אירן, הן אלה הגרעיניים והן הקונבנציונליים, על ישראל וארה"ב להיערך במסגרת בילטרלית של "הסכם מקביל". ההסכם המקביל יהווה מענה הולם לסיכונים הנובעים מההסכם בין אירן למעצמות ויקדם את האינטרסים החיוניים של ישראל ושל ארה"ב במזה"ת
|
|
|
|
|
אסטרטגיית צה"ל: תפיסת פעולה ממוקדת
|
|
פרסומו של מסמך אסטרטגיית צה"ל, המהווה אבן דרך בהתפתחות הקשר שבין הצבא לאזרחי המדינה, מספק הזדמנות לבחון את האסטרטגיה העדכנית של צה"ל מול האיומים שעמם מבקשת תפיסת הביטחון להתמודד
|
|
|
|
|
הפוליטיקה הערבית החדשה: סיכויים והזדמנויות
|
|
תוצאות הבחירות בישראל במרס 2015 הציבו את הרשימה הערבית במתח חריף בין שני קטבים. מצד אחד, מעמדם הפוליטי של הח"כים הערבים לא התחזק, למרות האיחוד בין הרשימות, ותת-הייצוג של המיעוט הערבי נותר בעינו. מצד שני, הציפיות שעוררה הרכבת הרשימה המשותפת נותרו בעינן בקרב הציבור הערבי ולא מומשו
|
|
|
|
|
מי יסיר הסנקציות מעל אירן, ומתי?
|
|
אם אובמה יצליח, והווטו שיטיל על החלטת הקונגרס שלא לאשר את ההסכם יעמוד בעינו, אזי ההחלטה שיקבל ב'יום היישום' להסיר הסנקציות שהוא עצמו הורה עליהן תיתפס כמתקבלת על הדעת, למרות שצפוי שחברי הקונגרס הרפובליקנים ימחו על כך. לעומת זאת, החלטה נשיאותית דומה להסיר סנקציות מכוח צווים נשיאותיים במצב שבו הקונגרס יצליח לבטל את הווטו הנשיאותי, צפויה לעורר ויכוח פוליטי וחוקתי עז שילווה בנקיטת מהלכים ומהלכי-נגד מצד הנשיא והקונגרס
|
|
|
|
|
אסטרטגיית צה"ל ואחריות הדרג המדיני
|
|
במסמך "אסטרטגיית צה"ל" משלים הרמטכ"ל את החסר בדיון הציבורי שהתקיים לאחרונה בתקציב הביטחון ונגזרותיו ומציג בפני הציבור אלו תפוקות ביטחוניות מבקש צה"ל להשיג בתמורה לתקציב הביטחון ולמה ניתן לצפות מיכולותיו, וגם מבהיר את סמכויותיו בצה"ל ואת יחסיו עם הדרג המדיני
|
|
|
|
|
'כרוניקה של כישלון ידוע מראש'?
|
|
על ראש הממשלה לנסות ולמתן כמה מהשלכותיו הגרועות של הסכם זה * במובן זה, נתניהו אינו עוזר לעצמו או לישראל כשהוא ממשיך להתערב בתהליך הפרלמנטרי שמתרחש בימים אלה בקונגרס האמריקני, דבר שמחריף את היחסים מול הממשל
|
|
|
|
|
ההסכם עם אירן ותוכנית ההגנה מטילים של נאטו
|
|
כאשר יוסר האמברגו של מועצת הביטחון של האו"ם על רכישת טילים ובהיעדר סעיפים המתייחסים ליכולת הטילים הבליסטיים של אירן, לארה"ב יהיה אינטרס חזק יותר להאחיד את תוכניות ההגנה מטילים שלה במזרח התיכון ומעבר לו. זאת ועוד, לאור הדריכות הרבה במזרח אירופה כתוצאה מפעולות רוסיה באוקראינה. ההחלטה לבחון את תוכניות ההגנה מטילים של נאטו בעת הזו תסתכן בהרחקת פולין והמדינות הבלטיות
|
|
|
|
|
אסטרטגיית השפעה רב-תחומית
|
|
ממשלת ישראל טרם מצאה את הנתיב הנכון לעידכון התפיסה המסורתית, המושפעת מהאיומים הצבאיים, שפחתו באופן משמעותי, ולהתאמתה לאתגרים הנוכחיים והעתידיים שבפניהם ניצבת המדינה. תכליתה של האסטרטגיה המעודכנת לקידום האינטרסים והיעדים המדיניים-ביטחוניים של מדינת ישראל, היא יצירת השפעה במרחב שמחוץ לגבולות המדינה, באמצעות מדיניות המבוססת על היגיון של הפעלת מאמצים רב-תחומיים
|
|
|
|
|
המרוץ לבית הלבן 2016: דוח מצב
|
|
כיום חלק הארי של המפלגה הרפובליקנית נצמד לקו נצי בנושא מדיניות החוץ ומפגין התנגדות גורפת לעסקה עם אירן * במחנה הדמוקרטי, הקרע בתוך המפלגה סביב שאלת עסקת הגרעין עדיין לא הגיע למרכז במת הדיונים * בשלב מסוים בשנה הבאה, עשויה הילרי קלינטון להידרש להכריע כיצד לאזן בין התומכים במחנה הדמוקרטי בהסכם (וביניהם נשיא דמוקרטי מכהן), לבין המתנגדים לו וביניהם דמוקרטים פרו-ישראלים * כיצד תחליט קלינטון ומה יהיו השלכות החלטתה על התמיכה הדו-מפלגתית המתמשכת בישראל?
|
|
|
|
|
"נלחמים בחרם": חרם ותקשורת
|
|
יתרונות הסיקור הנרחב את התנועה הפועלת להחרים את ישראל, גוברים על חסרונותיו. סימון ברור של הסוגיה ממחיש את האתגר שבפני ישראל ומדגיש, כי יש להתמודד עמו במקצועיות ובמסגרת הממסדית
|
|
|
|
|
מתווה ההגנה של ממשל אובמה
|
|
הנשיא אובמה נשא נאום תקיף במיוחד, שבו מתח ביקורת על עמדת ישראל בסוגיית הסכם הגרעין עם אירן. אומנם דבריו היו תקיפים במיוחד, אולם תוכנם לא היה חדש. התבטאויות ראשי הממשל האמריקני, ובעיקר אלה של הנשיא ומזכיר המדינה קרי, מאפשרות לבחון את הטיעונים שבאמצעותם מבקש הממשל לשכנע את הקונגרס ואת דעת הקהל בארה"ב לתמוך בהסכם הגרעין * סקירת עמדות הממשל השונות בהיבטים השונים של הסכם הגרעין ויתרונותיו
|
|
|
|
|
המסלולים האפשריים של אירן לפצצה
|
|
הסכם וינה, גם אם הוא מצמצם את הסיכוי לכך במהלך העשור הקרוב, אין הוא מבטל לחלוטין את האפשרות שאירן תגיע לפצצה ואף מהווה נתיב חלופי בדרכה לפצצה ולכן מגביר את הסיכוי, שכך יקרה בעשור השני להסכם
|
|
|
|
|
החלטת ביה"ד הפלילי הבינ"ל - צומת דרכים
|
|
ב-16 ביולי 2015 קיבל הרכב קדם-משפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי את בקשת איי קומורו לבחון מחדש את החלטתה של תובעת בית הדין שלא לחקור את תקרית משט המרמרה לעזה, והורה לתובעת לשקול מחדש את החלטתה. החלטת ההרכב מציעה פרשנות בעייתית של סף החומרה, שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על מדינות רבות
|
|
|
|
|
פניית פרסה טורקית?
|
|
התקיפות האוויריות של חיה"א הטורקי בצפון סוריה, והכוונה להקים אזור ללא טיסה בצפון-מערב סוריה, זכו להד תקשורתי נרחב. זאת על-רקע העובדה כי שותפותיה של טורקיה לקואליציה, ובראשן ארה"ב, לא היו מרוצות עד כה מתרומתה למאבק שהן מנהלות ומכך שבמובנים רבים, הגבול בין טורקיה לסוריה היה פרוץ למעבר מתנדבים המצטרפים ל'מדינה האיסלאמית'
|
|
|
|
|
'המדינה האיסלאמית' בקווקז והתגובה הרוסית
|
|
פעילות גורמי הג'יהאד העולמי ברוסיה ובמדינות הקווקז אינה איום חדש. עם זאת, חדירתה של 'המדינה האיסלאמית' לאזור באמצעות כריתת בריתות עם גורמי טרור ג'יהאדיסטים-סלאפים מקומיים מבשרת רעות. אכן, במהלך החודשים האחרונים שונתה נימת ההתייחסות הרוסית לתופעת 'המדינה האיסלאמית' בכללה
|
|
|
|
|
ועדת לוקר: מה עם התמונה הכוללת?
|
|
עולה הרושם שחלקים משמעותיים בדוח, שהוציאה ועדת לוקר תחת ידיה, מחייבים עיבוד נוסף, בטרם יהיו בשלים לדיון יישומי. למשל, נדרשת עבודת מטה מעמיקה לגבי ישימות ההמלצות בתחום ההון האנושי * התמונה הכוללת חסרה התייחסות למספר סוגיות
|
|
|
|
|
האתגרים הלא-גרעיניים של הסכם הגרעין
|
|
ההתמודדות הישראלית עם האתגרים האסטרטגיים הלא-גרעיניים, שהוחרפו כתוצאה מהחתימה על הסכם הגרעין עם אירן, אמורה להיות מושתתת על "ריפוי" היחסים המיוחדים שבין ישראל לארצות הברית
|
|
|
|
|
ערב הסעודית והסכם הגרעין עם אירן
|
|
הסכם הגרעין אליו הגיעו המעצמות עם אירן הוא חדשות לא רצויות מבחינת ריאד, שכן פירוש ההסכם הוא שטהרן קיבלה הכרה בינלאומית כמדינת סף גרעינית. ערב הסעודית רואה בהתפתחות רבת-משמעות זו עדות להתעצמות של אירן - יריבתה האידיאולוגית והגאו-אסטרטגית המרכזית - על חשבונה
|
|
|
|
|
הדיאלוג חיוני לישראל
|
|
סוגיית הגרעין האירני, מטרידה ככל שתהיה, הינה רק אחת מן הסכנות מולן ניצבת ישראל בטווח הארוך. הצהרותיו הפומביות של אובמה לאחר ההכרזה על ה-JCPA בוינה, מצביעות על נכונות לפתוח בדיון רציני ביותר עם ממשלת ישראל על השלכותיו של ההסכם על ביטחון ישראל. דיאלוג זה חיוני עבור ישראל, ואין להגבילו להיבטים הצבאיים של תוכנית הגרעין האירנית וליתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בלבד
|
|
|
|
|
הסכם הגרעין: תרחישים והמלצות למדיניות
|
|
"הסכם וינה" שהושג בשבוע שעבר בין המעצמות לאירן בנושא הגרעין בעייתי מאוד, שכן גלומים בו סיכונים רבים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. חובה על ארצות הברית וישראל להיערך לתרחישים הבעייתיים
|
|
|
|
|
מצע להתגברות הטרור
|
|
'המשחק הכפול' הוא כלי בשימוש השחקנים בזירה הפלשתינית, אשר מאפשר גמישות בין פרגמטיות לאידיאולוגיה. עם זאת, גלום בו סיכון לאובדן שליטה במצב. על-מנת לצמצם את האיום, מומלץ כי ישראל תנקוט מדיניות משולבת
|
|
|
|
|
משמעויות הקמת זרוע סייבר בצה"ל
|
|
חשוב יהיה להבטיח שההחלטות שיתקבלו לגבי מאפייניה של זרוע הסייבר ולגבי קשת הזיקות שלה מול גורמי הכוח האחרים של צה"ל יתרמו במישרין לשיפור מתמיד ביכולות המערכת, שצפויים לה אתגרים רבים
|
|
|
|
|
מתווה הגז: היבטים אזוריים ובינלאומיים
|
|
לפי המתווה שהציגה הממשלה בעניין הסדרת הניהול של משאבי הגז שנמצאו בחופי ישראל, יהיו מפעילי הזיכיונות רשאים לייצא גז טבעי "למדינות גובלות, באופן מיידי, בכמות שלא תעלה על 20 BCM". קביעה זו חלה על ירדן, מצרים והרש"פ, אך ספק אם היא כוללת גם את טורקיה
|
|
|
|
|
התעלמות נוספת מהמציאות
|
|
דוח ועדת החקירה שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי מבצע צוק איתן, למרות ניסיונו להצטייר כמקצועי ומאוזן, הוא דוח בעייתי מאוד * הניתוח המוטה והבלתי מקצועי של פעילות לחימתית באזור מאוכלס, מבוסס על מתודולוגיה שגויה, ציפיות בלתי ריאליות ועל סטנדרטים החורגים מן הקבוע בדיני הלחימה ומהנהוג ע"י צבאות אחרים בעולם
|
|
|
|
|
מה ניתן ללמוד מתרגיל העורף הלאומי?
|
|
חשיבות התרגיל היא בעצם קיומו הסדיר ובשותפות המבצעית שהוא מחזק בין הגורמים השונים המעורבים. למרות שהוא תואר בתקשורת כמיועד לבחון מענה לאירועי קיצון, חשוב לוודא, כי תרגילים דומים בעתיד יעסקו בתרחישים רלוונטיים בהיקפי נזק, שהיכולות הקיימות כיום בידי ישראל אינן מסוגלות להכיל ולהתמודד עמם
|
|
|
|